לימוד אוז אוסטרליה – ללמוד, ללמד, ולהרגיש בבית

מאת תומר חסון, מתנדב וראש צוות מארקטינג ב'יום לימוד' 2014, סידני.

אירועי 'לימוד' ברחבי העולם ידועים בפתיחותם במגוון תחומים ועניינים, עבור קהלי יעד מכל הסוגים – מי היה אומר שבאוסטרליה לא מרגישים בבית?

בואו נתחיל מההתחלה – מהוא 'לימוד' ומה מקומנו בו?

לפני יותר מ 30 שנה התכנסה קבוצת מחנכים יהודיים בבריטניה בכדי לבסס אירוע יהודי חינוכי. הם יצרו את סמינר 'לימוד', שהיום מתפרס על מעל 30 מדינות, גדל בקצב מסחרר, מפתח ותורם לשינויים בקהילות יהודיות בארץ ובעולם.

'לימוד' איננו סמינר כפשוטו – אלא אירוע לימודי, יום עיון או סופשבוע, שבו כולנו למדים ומלמדים, בו כולנו מתכנסים כמשפחה אחת גדולה לסימפוזיון רב דעת ומרובה דיעות שאין שני שלו.

בעצם – כבר אני שומע שאלות מהקהל – מי מלמד? מס'תומרת 'כולנו'? מה לא בסדר ביום עיון רגיל? ובכלל מה זה נותן לי?

התשובות כמובן מבוססות על אבן נגף אחת – והיא המטריה הגדולה ביותר שהתמזל מזלנו להיות תחתיה – יהדות. אגב, לימוד אינו רק ליהודים בלבד, אבל נגע בנקודה הזו אחר כך.

היהדות היא הנדבך שהופך את כולנו למשפחה אחת – לא בהכרח בעלת מטרה אחת, אבל מאגדת אותנו ביחד בקו מחשבה קוהרנטי ומגוון – שהינו ככולו תמצית המשמעות של 'לימוד' – ללמוד וללמד. ללמוד מאחרים על ההיסטוריה, על שינויים וחידושים, וללמד אחרים על מסקנותינו, כדי שהדור הבא יצליח יותר, כדי שהעולם יצעד קדימה.

באופן פשטני ביותר, היהדות מאז ומתמיד מדרבנת אותנו לשאול שאלות, לחקור ולדעת – ללמוד וללמד. חלק בלתי ניפרד מהמסורת היהודית מבוסס על סימפוזיון של דעות, לעיתים אף סותרות זו לזו, למעשה כמעט אין נושא ביהדות שקיימת הסכמה מוחלטת לגביו – אולי סיפור עקידת יצחק, או יציאת מצרים – וגם באילו, הרי לו היינו 'חוקרים' מספיק, דנים ודשים בנושאים הללו – היינו כבר מוצאים משהו להתחבט בו!

לא לא – זו לא סתם קלישאה, וזו לא סתם אנקדוטה שמעוררת חיוך על השפתיים – זו אמת לאמיתה, זו שיטה ליצר אתגר, ליצר מודעות ושאיפה. לפי השיטה הסהרורית הזו, קודם כל קוראים תיגר (בעדינות, לא תרתי משמע) על המורה, ואח"כ מנסים לבסס שהמורה טועה (ולא תמיד מצליחים כמובן), ואז מוכיחים שמסקנותיו גם הן שגויות.. נשמע כמעט בלתי נסבל! טוב נו, אולי קצת ניסחפתי – אבל אולי כבר התבהר לכם שחווית 'לימוד' היא מאתגרת ומעניינת לכל המשתתפים – ללומדים וגם למלמדים.

באופן הכי לא פרדוקסלי, כל אחד יכל ללמד ב'לימוד' – כל שעליך לעשות הוא להגיש את בקשתך להרצות בנושא שנוגע לליבך. תצטרך כמובן לטעון מדוע הידע שלך בנושא הוא ענייני דייו כדי לעמוד מול קהל, אבל סביר להניח שאם באמת יש לך ידע מעמיק בנושא – תאושר ההרצאה שלך ובכך הפכת לחלק בלתי נפרד ממשפחת 'לימוד' לדורותיה.

מכאן כבר ברור לכולנו שמגוון הנושאים הנכללים ב'לימוד' אינו כלל וכלל מוגבל או מנווט – להיפך – כיוון שכל אחד מאיתנו יכל ללמד, הבחירה של הנושאים הינה בידינו, ואין תחימה או מגבלה מלבד האלמנט הפשוט – שיהיה לנושא איזשהו קשר ליהדות (אחרי הכל זוהי מהות האירוע). ומובן שיהיו הרצאות בנושאים קרובים זה לזו, אבל באופן גורף הנושאים באירועי 'לימוד' השונים מתפרסים על כל קצוות הדעת.

ומי הקהל – כל מי שרואה את עצמו קהל, יהודי או לא, ישראלי או לא, ספרדי,אשכנזי או לא, דתי, חילוני או לא – ובעצם כל מי שמעונין ללמוד בנושאי יהדות מהווה קהל, ובכך משייך עצמו למשפחת 'לימוד'.

לכאורה, להיות 'קהל' באירוע 'לימוד' אמור להיות דבר של מה בכך, להתייצב, לשמוע ולהינות – אבל לא ולא – גם כאן תצטרך לשלם מחיר קשה! בדרך כלל בעת ובעונה אחת מתקיימות מספר הרצאות ומאוד קשה יהיה לבחור בפני מי להתייצב כקהל. לפעמים ההחלטה כל כך קשה, שהרצאות מסויימות יחזרו על עצמן פעם או  פעמיים, ומספר מרצים ימצאו עצמם מרצים במגוון נושאים ולא נושא יחיד. הקהל באירוע 'לימוד' אינו קהל לצורכי קהל, כפי שכבר תיארתם לעצמיכם, יתכן ויצטרך הקהל לתרום באופן אקטיבי – לשאול ולענות לשאלות בפורום כזה או אחר, להציג דעה אחרת מנוגדת, להתקבץ וליצר תוכן משלו: מוסיקה, שיר, להדגים – כיד הדמיון העולה על רוחינו. למעשה, המשמעות של להיות 'קהל' באירוע מקבלת נופח מסחרר ומעמיק, של שיתוף והבנה מעמיקה בנושאים מרתקים.

לחוויה של 'לימוד' יש נידבך נוסף והוא האדמניסטרטיבי. לימוד הינו ארוע שמתבסס על טהרת ההתנדבות ורוח היוזמה – אין ל'לימוד' עובדים, ואין נותני שירות. להיפך! אנחנו אותם אילו שתורמים לאירוע. לימוד באופן לא מפתיע יודע לתגבל את המתנדבים בהנחה מסויימת ממחיר ההשתתפות, אבל מסופקני אם זה בלבד היה מאפשר את התהוות האירוע – הרי העבודה מתחילה חודשים לפני כן, ארגון, תוכן, והפקה – עבודה ברוכה ולא מבוטלת של משפחות 'לימוד'.

חווית ההתנדבות באירוע גם פותחת אופקים וערוצים חדשים עבור המתנדבים – תוכלו להתנסות בתחומים שלא ניסיתם אף פעם, תוכלו ללמוד לארגן ולהתארגן, תוכלו להכיר אנשים שמעורים בהווי המקומי ותוכלו ליצור קשרים חדשים עם הקהילה המקומית התוססת.

באופן לא ברור בכלל, אירוע 'לימוד' אינו פופולארי במיוחד בקרב הישראלים שגרים באוסטרליה. אני באופן אישי לא הצלחתי למצוא לזה הסבר ברור – הרי המשתתפים הם חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית המקומית, ברובם מעורים בעידכונים האחרונים הפוליטים בארץ. חלק משמעותי מ'לימוד' הינו בנושאי פוליטיקה – עולמית, ישראלית ומקומית. וישראלים יכולים לתרום רבות למגוון הנושאים המוצגים ב'לימוד' לא רק בתור קהל, אלא גם בתור מציגים. נכון שהשפה היא אנגלית, אבל ישראלי מצוי יוכל די בקלות להבין את הנושא ולהתמודד עם שאלות, בפרט אם הוא נדרש להתנהל באנגלית ביום יום. 'לימוד' בסופו של דבר מהווה שיקוף כנה של קהל מקומי שיכל לעזור לכל ישראלי להרגיש בבית.

לאוסטרליה 'לימוד' הגיע כבר בשנת 1999 תחת השם לימוד אוז - Limmud Oz, והאירוע המרכזי מתקיים בסוף השבוע הארוך ביוני, יום הולדת למלכה. האירוע מתחלף כל שנה בן סידני ומלבורן, השנה 2014, האירוע יתקיים במלבורן. בסידני לעומת זאת יתקיים אירוע 'יום לימוד' בסופשבוע שלאחר מכן שדומה מאוד בתכלית אולם מרוכז ליום אחד.

פרטים נוספים תוכלו למצוא בקישורים הבאים:

לימודאוז מלבורן, יום לימוד סידני,

מידעלמתנדבים בסידני

פייסבוק, טויטר, בלוג – גם בעברית , #YomLimmud2014.

פוליטי משהו

אנ'לא יודע אם שמתם לב - אבל ביבי הצליח בפעם השניה למסור מחבלים סוררים ולהמשיך להתנחל בהסכמה אמריקאית ובציפיה מצד הפלסתינים לפעימה נוספת.

בקיצור ביבי הוא המלך של התקדמות לשום מקום.

ועכשיו כשליברמן חופשי ומאושר - אפילו ציפי ליבני מבינה שה'נרתיב' הפלסתיני הוא הכי פחות חשוב בממשלה - וגם בעם - לא בגלל שישראל או הממשלה לא רוצים שלום אלא בגלל שלפלסתינים פשוט אין מה להציע בשולחן ולא מתחת לשולחן. אין. כפות. נאדא.

אל בשביל מה להפסיק התנחלויות? הרי הן לפחות מותירות שבריר של חזון לחלק הימני יותר בעם.

ואם הפלסתינים לא יתעוררו מספיק מוקדם שהם בעצם הולכים להפסיד את חלון ההזדמנויות - אז יהיו שם כבר מספיק התנחלויות בשביל לקשר בין ירושלים לחיפה דרך בית יריחו ושכם. אני מציע להם להתעורר מוקדם יותר מאשר מאוחר שעלול להיות מידי.

SSIS Package is running in DEBUG but not completing from AGENT and not reporting error

Drove me crazy in the last few days - scenario:

Setup SSIS package to execute SQL command as OLE source (inside a workflow task) - on local or remove server;

Execute package manually (Debug) - all works fine - you get insert, update, delete all ok.

Set this package to run as SQL Agent - you get the agent running ok, no error reported - but only INSERT was executed - not update not delete - this is NOT a permission issue!

The solution - you MUST add a DESTINATION to your workflow task - otherwise the OLD source will simply not complete the task and will just assume that you do nothing.

So set a Script (empty one) as destination - drag it from the toolbox, it will open up a window as you whats its role - click destination, then connect it from the source with the arrow, then double click the script to build it and save, close and ok - thats it - you are good to go.

Thanks Microsoft for make it complicated - how about just an SQL task (without the trouble of source and destination)???

T.

מחאה בכיוון הלא נכון

הרבה חשבתי לעצמי על מה המחאה 

משהו שם מפריע לי כי זה לא ממש זה

כל אחד מאיתנו שאי פעם נחשף לעולם הגדול יודע

מחירי השכירות במרכז העיר הם מאוד יקרים

לרוב הם מושכים גייז שאין להם משפחות לממן ובעיקר בגלל זה

אבל לא יתכן ולא הגיוני שיצאו לרחובות במחאה על שכר דירה במרכז ניו יורק - למה?

כי אם אתה רוצה מרכז - אז תשלם.

ואם זה פחות חשוב לך- אז תתפשר.

זה גם מפתח את הפרברים.

מעביר אוכלוסיה מוכשרת מחוץ לעיר הגדולה ומפתח נתיבי תחבורה וישובים ועיירות פיתוח וכן הלאה - ובקיצור מפתח את הכלכלה - מרחיב את המטרופולין.

אז על מה המחאה?

על זה שקשה באמת. על זה שהמשכורת לא מספיקה. על זה שאין תחבורה ציבורית שמאפשרת שינוע מהיר שיהפוך את הפרבר לרלבנטי. על זה שאתה לומד, עושה צבא, לומד השכלה גבוהה, מגוייס למילואים

ובסוף מגלה - דופקים אותי !!!

כל הזמן דופקים אותי!

אני משלם מיסים ודופקים אותי!

והדתיים מרווחים. ולי אין כסף לשכר דירה!

והפוליטיקאים לא עושים דבר כי את הממשלה הדתיים מחזיקים בביצים.

זה נכון. מאוד.

מאוד.

יש משהו דפוק פה. לא הגיוני. לא מתקבל על הדעת - למה כל הזמן דופקים אותי? למה עד כדי כך שמאבדים תקווה?

יש לי כמה רעיונות עקרוניים שבגללם הצעירים ישנים ברוטשילד באוהל - וזה לא שכר דירה:

1. המשכורות נמוכות - לא מספיק לגמור את החודש. אין תגמול על עבודה קשה - ישנן מדינות שעובדים שתי משרות מלאות כיוון שהשכר לא מספיק - אין מה לעשות בישראל יש המון מוחות על כל משרה - כלל פשוט של היצע וביקוש משאיר את המשכורות נמוכות וגורר תיסכול.

2. נטל המס גבוהה במיוחד - מעמד הבייניים עסוק בלממן את המדינה - ואחרי שנותנים לדתיים ולהסדרים ולחד הוריות ולמובטלים ולצבא ולנכים ולערבים ולמתנחלים ולכל השאר - לא נישאר מספיק וצריך לשלם יותר מס. מעמד הביניים קורס תחת העומס - גם מילואים גם משכורות נמוכות, וגם מיסים גבוהים. זה קשה מאוד ואולי מידי.

3. שיטת הבחירות - שגורמת לממשלה להתנתק מהרוב-מרכז שבחר בה ולא יכולה לשנות כלום - כי הממשלה תיפול!

זה פשוט לא הולך - הכספים ממשיכים לזרום לכיוון הלא נכון והנטל על מעמד הביניים אינו מאפשר לשלם שכר דירה.

ואז אתה מתוסכל וחושב - ואללה אולי אני צריך לנסות במקום אחר בו יש הגיון - ארצות הברית או אוסטרליה?

זה נכון יש הגיון במחאה אבל לא בזו של הדיור.

השיטה דפוקה - בעיקר של הבחירות - זה גורם לטובים לרדת מן הארץ. וזה חבל.

השכר נמוך וזה גורם לאנשים הטובים לרדת מן הארץ.

כי אם לאנשים קשה והם צריכים שתי עבודות או להשאר לגור אצל ההורים בגיל 29 אז יתכן מאוד שהם יעזבו כי יהיה להם יותר נח ונעים במקום אחר.

המחאה צריכה להיות לא על שכר דירה - כי זה יעצור את הכלכלה וכמו שלא מוחים בניו יורק אז לא צריך להתלונן על מרכז תל אביב. 

המחאה צריכה להיות על שיטת הבחירות (בעצם זה לא הבחירות הבעיה אלא הרכבת הממשלה באמת) ועל נטל המס - ולא דרך הורדת מס אלא דרך פחות הטבות לאילה שלא מגיע להם כמו דתיים .

הייתי מסכם באיחולי הצלחה למוחאים אבל זה פשוט לא ריאלי משום שהם תוקפים את הדבר הלא נכון. 

אין מדינה או כלכלה מערבית שתמית מחסום כזה עצום על הכלכלה. 

הייתי מאחל הצלחה בהחזרת הסדר על כנו - בהחזרת השילטון אל ידי הרוב ולא לסחיטת המיעוטים. הייתי מאחל שגם אני אוכל לחזור ולגור בארת בלי שכל הזמן דופקים אותי.

הלוואי.

Start it up

Run into a nice article here it is - a startup is hard, but interesting.
You experience a good challenge.

Enjoy.

developers and more

here is a link that made me think - this guy is right - this is how I recruit myself when I do so - look for the person you are hiring, not the skillset, not the qualifications, not just the achievements - the person.
Is this guy going to actually help you in the day to day work? will he/she help you to deliver even if its not 'just his job'?
Do you choose him/her to go to the battle with, to save you when you need, to depend on him/her?
Will he/she see the overall picture more important than their own personal goals?

When I recruit a developer I recruit a helping hand who wishes to complete a professional job.
I can help him with the skills, with the practices. But I need his will.
Will is not enough however, its just a very important part. The other part is ability - you need the ability to: learn, communicate and see the whole picture. Self confidence is important to a level, not too much though.

I have seen average people do extraordinary things just because of these 3 abilities.
I have seen extraordinary people failing because they do not have these 3 abilities.

To succeed you do not need to be extraordinary in your abilities or skills, you need only these 3 abilities fine tuned.

Allot of people do not see themselves succeed because they think to themselves 'I am only an average guy, never been successful' - well, successful people only succeed because they know they are not any better than others and all then need is to keep doing the same 3 basic things (with a touch to self confidence) - learn (new things and from mistakes), communicate (to the right people) and see the whole picture (do not let small details obstacles to stop you).

Good luck.

A Starting Point.

Everybody has a blog. Now I do too.
Never thought I'd have one, but I do.

Why did I never have a blog? because I was sharing my experiences with my good friends, and never felt the need to blog it to the outside world.
Why do I blog now? Because some things are nice to share with the outside world.

Why not share with FB or Email etc? Because then its mostly to your closest friend/circle - and you sometime want it to be wider, and also even (on circle based).

So now I have a  blog. Its a starting point.
I will try to make an important point every time. I will try to make it somewhat funny.
I will try to make it as real-world as it can be. No bullshit.

A brief about myself - Originally from Israel, in Software Development for over 12 years, still finding some parts of it exciting. I enjoy managing people, enjoy the delivery of quality software which is doing its job.
I like the challenge and the satisfaction in the delivery. I could never do it alone, people I believe is what makes it all worth while.

I will share with you experiences from my professional life, from my personal life, and sometimes just from the fun part of it.

Thanks for reading, stay tuned for more.
Tomer.